אחרי השבעה באוקטובר – אי אפשר לחיות לבד יותר
- Yehonatan Daniel
- 31 ביולי
- זמן קריאה 1 דקות
החברה שלנו משתנה. השאלה היא – מה אנחנו בונים עכשיו
משהו נשבר – אבל משהו גם התעורר
מאות אלפי ישראלים הרגישו לראשונה את השבר.הכאב, הבדידות, הפחד. אבל באותו הזמן – גם קרה משהו אחר - היה מי שפתח את הבית, היה מי שבישל לחיילים, היה מי שחיבר בין זרים כדי להצליח להביא עוד עזרה והצלת חיים.
הבנו שלבד – זה מסוכן. אבל ביחד – זה חוסן.
לאן ממשיכים מכאן?
דווקא מהמקום הכי כואב, מתעוררת הבנה חדשה: אם נרצה לבנות את החברה שלנו מחדש – נצטרך לעשות את זה מבפנים החוצה. מהרחוב, מהבניין, מהשכונה, מהקהילה.
קהילה היא לא מותרות – היא תשתית
אנחנו רגילים לחשוב על קהילה כדבר ערכי או נוסטלגי- אבל האמת? זו תשתית חיים.
בעולם שבו הכל משתנה – קהילה נותנת ביטחון, שייכות, וחוסן. ילדים גדלים אחרת כשיש מי שמכירים אותם. מבוגרים מזדקנים טוב יותר כשיש מי שאכפת לו מהם.
אנחנו עצמנו נושמים אחרת – כשאנחנו לא לבד.
מיזם נגבה – כי העתיד לא יבנה את עצמו
נגבה קמה מתוך ההבנה שהחברה הישראלית צריכה מרחבים של שייכות, אנחנו בונים קהילות מתוכננות לצעירים – לא בפריפריה רחוקה, אלא באזורים שיש בהם פוטנציאל. לא מתוך בריחה – אלא מתוך בנייה.
אנחנו מאמינים שאפשר לחיות אחרת עם שכנים שהם חברים. עם קהילה שהיא גם חיבוק וגם ביטחון.
החברה הישראלית עומדת בצומת.
מה תבחרו?
להמשיך במרדף אחר דירה יקרה במרכז?
או להצטרף לבנייה של מציאות חדשה – עם ערך, חיבור ועתיד?
זו לא שאלה נדל"נית. זו שאלה חברתית, אנושית, ישראלית!
רוצים לדעת עוד?
כנסו עכשיו ל-אתר נגבה והתחילו במסע של שייכות, קהילה ועתיד משותף.
תגובות